עמוד כתבה

אין לי כח להיות סטודנט מאכזב! 

 

הילד בן שלושים, יש לו חום גבוה

הוא מובטל מעבודה ואהבה

כן, הוא בן שלושים אבל עדיין לא יודע

מה יעשה כשיגמור את הצבא. (אהוד בנאי)

‘הילד בן שלושים’ של אהוד בנאי מבטא את רגשותיו הכואבים של אדם צעיר שנמנע מאתגרים. כך מרגישים גם הרבה צעירים עם הפרעת קשב שנמנעים מהשכלה גבוהה בגלל קשיים שחוו בבית הספר. החדשות הטובות הן, שניתן לצייד את האדם הצעיר בכלים התנהגותיים ולימודיים שיעניקו לו תחושות בטחון ומסוגלות להתמודד לא רק עם לימודים אלא עם כל אתגרי העתיד.

אני מקבלת שיחות טלפון מאמהות מודאגות. לדוגמא:

אני אמא של רון. הוא בן 28, כבר טייל, כבר עבד בכל מיני עבודות. הוא לא מוכן בשום אופן ללכת ללמוד. הוא כזה נבון ובן אדם מעולה. יש לך רעיון מה אפשר לעשות איתו? איך לשכנע אותו? אני כבר התייאשתי’.

המשפט ״ידע הוא כוח״ מביא עוד ועוד בוגרים עם הפרעות קשב לנסות ולהגשים חלום של השכלה גבוהה. לחלקם זוהי חוויה מתקנת ותחושה של הצלחה משמחת ומספקת.  לחלקם זוהי תקופה של השקעה אדירה, עליה הם משלמים בחרדות, בתסכולים ובהזנחה של תחומי החיים האחרים.

אולם בצד אלה שהחליטו להילחם, ישנם גם אלה, והם לא מעטים כלל, שהחליטו לוותר מראש. הם כבר איבדו את האמונה, התעייפו ממאבקים, מחפשים פתרונות שישמרו על נפשם ולא יעוררו כאבי עבר. ההפסד הוא לא רק שלהם אלא של כל מי שמקיף אותם ובעצם של החברה כולה. שהרי מדובר באנשים יצירתיים, מוכשרים ואינטליגנטים, שרק מחסומים לא מהותיים, לטעמי, עומדים בדרכם למימוש שאיפותיהם הכל כך לגיטימיות.

כשאני פוגשת את האנשים הבוגרים עם הפרעות הקשב כדי לבחון את עמדתם כלפי הלמידה, אני שוב ושוב נוכחת שהאמהות צודקות בכל מילה:

  1. הזמן חולף ו״הילד״ שלהן באמת “תקוע”. משוטט פה ועובד שם וברגע מסויים מבין ש״זה לא זה״ ונכנס לחרדות ודכדוך בשאלה:״מה יהייה אתי? מה יצא ממני בחיים?״. והשאלה נשארת באויר ללא מענה.
  2. האמהות מותשות, חסרות אונים. רואות את הילדים עם התסכול והתקיעות ומתייסרות בעצמן.
  3. ״הילד- איש״ הזה באמת מקסים ורגיש וחושב ושאפתן. אבל פוחד לעשות את הצעד.
ואני אומרת לאותן אמהות שמתקשרות אלי: “הילד שלכן צודק!!! התהליך הזה של להיות תלמיד שבעיקר התאכזב מעצמו ואין לו עוד כוח לכישלונות – זה כל כך מובן!”

או “להיות התלמיד שמגיע להישגים בזכות אינסוף שעות השקעה ועזרה פרטית ואובדן משובות הילדות ואין לו יותר כוחות למאמצים אינסופיים עם תוצאות בינוניות – זה כל כך מובן!”

הפעם, כדי ללכת ללמוד, זה חייב להתרחש באופן אחר. בשום אופן לא לשחזר את ההיסטוריה!!! לשם כך נדרשת הכנה מראש של הבוגר עם הקשיים, עוד בטרם החל את לימודיו, כך שיוכל, כבר בנקודת הפתיחה, להיכנס בראש פתוח ונפש חפצה.

מה בעצם צריכים להיות הדגשים של תהליך ההכנה האופטימלי שיאפשר שינוי באיכות הלמידה של סטודנטים עם הפרעות הקשב?

א. הסתכלות פנימה:

״למה אני מאחר? איפה הנחתי את התיק שלי? מה שכחתי לעשות היום? למה אני קורא וקורא ובעצם שם לב שבכלל לא הפנמתי כלום? איך אני יודע מה הכי חשוב בפסקה? למה התשובות שלי מפוזרות ולא ממוקדות?״

הסטודנט לעתיד חייב להתחיל להסתכל אל תוך עצמו פנימה ולחפש מענה לשאלות שמלוות את חייו ומציקות לו יום יום ועד כה נמנע מלהבינן לעומק. התשובות – הן המפתח לפתרון. לדוגמא, הבלבול וחוסר הארגון הם ביטויים לקשיים בתפקודים ניהוליים, הממוקמים באונה המצחית של המוח. התשובה שנתתי לעצמי כל החיים שאני סתם מפוזר וחסר אחריות ומתנהג כמו תינוק שמתחמק ממחוייבות – זו בפירוש איננה התשובה!

הקושי להבין טקסט עשוי להיות מוסבר על ידי הפרעת הקשב שמנתקת את הקורא עם הפרעת הקשב מרצף התוכן ולא מאפשרת אינטגרציה של החומר לכדי יחידה שלמה בעלת משמעות. הבנה כזו תאפשר ללומד לחפש תשובות חדשות לסוגיית אי הקליטה של החומר ותחליף את התפיסה המוטעית והמכאיבה-לחינם ש”אני טפש שלא מסוגל להבין״.

ב. התייעלות לימודית:

״איך הכי כדאי ללמוד? בשמיעה של הרצאות או שאני חייב לראות את זה כתוב? ואיך אזכור עומס כזה של מושגים? בכלל, איך כותבים עבודה ואיך מארגנים אותה? מתי השעות הטובות שלי ללמוד? איך אני מתגייס להתחיל ואיך לא נשבר באמצע? למה אני מורח את הזמן ובסוף לא עושה כלום?״

אלה מקצת מהשאלות הטורדות את מנוחתו של בעל הפרעת הקשב כשהוא מתחבט בשאלת המשך הלימודים.

כל אדם, שהוא בעל יכולת בסיסית,  מסוגל ללמוד. זו מתנה שניתנה לבני אנוש. אולם לעיתים חלק ממסלולי הקלט, העיבוד והפלט של המידע שעומדים לרשות בני האדם אינם יעילים מספיק לשם השתלבות בסגנון הלמידה המקובל בחברה ״הממוצעת״. בעלי לקויות הלמידה והפרעות הקשב לא תמיד יכולים להפיק תועלת בניסיון ללמוד ״כמו כולם״. הם זקוקים לדרך אחרת, ייחודית לכל אחד, שבה יפתחו ערוצי התנהלות ולמידה מותאמים להם. כיון שלרוב הסביבה לא מכווננת לכך, והם לא זוכים לכך בשנות בית הספר, תהליך ההכנה לקראת לימודים גבוהים אמור לתת להם הזדמנות לגילוי המסלול האישי שלהם בדרך להצלחה אקדמית.

ישנן אסטרטגיות למידה והתארגנות שהוכיחו את עצמן כיעילות כמו למשל דרכים לניהול זמן או חומרים או דרכים לפיצוח שאלות ומתן תשובות מתאימות. אולם כל לומד חייב להתאים שיטות כלליות אלה לפרופיל הייחודי שלו ולהתאמן עליהן עד שיהפכו למיומנויות נוחות לשימוש. תהליך הגילוי הוא מעניין ומפתיע, ובסופו יוכל המועמד לחוש מסוגלות עצמית ועצמאות לימודית גבוהה בהרבה וגם ידע מתי ואיך להשתמש בגורמי סיוע נוספים בסביבתו.

ג. מחילה אישית

“מדוע אני כזה? מדוע אני לא מתאמץ מספיק? איך אני מרשה לעצמי לאכזב את הורי? מדוע אני מבטיח ולא מקיים?”

רבים מקרב בוגרים עם לקויות למידה והפרעות קשב מונעים על ידי תחושות של אשמה. מחשבות מכשילות כאלה ורבות אחרות גוזלות אנרגיה אינסופית על חשבון היכולת להתפתח ולהתקדם. תהליך ההכנה אמור להבהיר ולתת מענה אמיתי  לתהיות אלה. לדוגמא, לשאלה מדוע אני כזה, יינתן הסבר על ההיבט הגנטי ועל האופן שבו הוא מייצר מנגנוני הישרדות. מענה כזה עשוי להפחית באופן מובהק את תחושות האשם ולעורר רצון לפתח דרכים לעקוף ולפצות על המחסומים.

ד. שותפים לדרך

“האם רק אני כזה? למה דווקא אני? איך יצאתי כזה חריג? בטח לאף אחד אין בעיות כאלה.”

יש חשיבות עצומה לכך שהסטודנט לעתיד לא יחוש שהוא יחיד ומיוחד בתוך הקושי וההתמודדות. הכנה ללימודים בתוך קבוצת השווים, שגם הם בעלי הפרעות קשב, יכולה להיות מסגרת מעולה לשותפות ולהפגת הבדידות. חשוב לדעת שסיפור החיים שלי דומה בקווים רבים לבוגרים אחרים עם קשיים מאותה ״משפחה״. תחושת האוניברסליות מנחמת ומרגיעה ומשחררת מתפיסת החריגות. כמו כן, בתוך הקבוצה נוצרות הזדמנויות לא רק להיתמך אלא גם לתמוך באחרים ובכך לאפשר את החוויה של העצמת  האחר.

סיכום

אם נחזור לשאלת היסוד ששואל את עצמו הבוגר בעל הפרעת הקשב: ‘האם כדאי לי להמשיך ללמוד בלימודים גבוהים?’

תשובתי היא, שאם קיימת תחושת פחד, חוסר הבנה לכוחותיו וקשייו, חוסר במיומנויות למידה, תחושת חוסר מסוגלות בסיסית והרגשה כללית של חוסר ודאות, כדאי לעבור תהליך הכנה מקדים. מניסיון של קבוצות הכנה קודמות, הסיכויים לאיכות חיים והצלחה אקדמית כסטודנטים בעתיד הם מאד גבוהים ומהווים חוויה מחזקת ומפצה על תסכולי בית הספר בעבר.

 (פורסם לראשונה בעלון הקשב של זיוה דינה)

 

שיתוף בפייסבוק |
תחומי הטיפול שלי
  • בירור נתיבי טיפול מתאימים

    מה הכי חשוב לי לקדם כרגע? ומהו סוג העזרה המתאימה ביותר לצורך זה?
    אוכל לסייע לך להגיע להחלטה בסבך ההתלבטות.

    קרא עוד
  • אימון (קואצ’ינג)

    איזו מטרה חשוב לי לקדם כרגע בחיי? איך אתמיד בה ולא אפול לתוך המוקשים הרגילים?
    אתן לך יד ואלך אתך לאורך הדרך.

    קרא עוד
  • טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT)

    איך אני יכול להתנהל טוב יותר כשבראש שלי מחשבות שליליות, חרדות מציפות ודפוסי התנהגות לא רצויים לי?
    אעזור לך לחזק את הרווחה הנפשית ואיכות החיים הפנימיים שלך.

    קרא עוד
  • יעוץ והכוונה לזוגות והורים

    כיצד הפרעת הקשב משפיעה על ההורות שלי ועל יחסי עם בן זוגי?
    אסייע לך ללמוד לעקוף את קשיי הקשב מחד ולהפעיל את החוזקות שלך מאידך, בתוך מערכות היחסים החשובות ביותר בחייך.

    קרא עוד