הטיפול שלי

הטיפול שלי

treatment- הטיפול שלי _כללי img-330x210
בוגרים עם הפרעות קשב, בהכללה, חוו סיפור חיים עם קווי דימיון רבים.
הם נולדו עם מאפיין מאד מיוחד – קושי להיות נוכח כאן ועכשיו באופן רציף ומאורגן. במקום זה הם:
  1. מאד תנודתיים
  2. רגע פה, רגע שם
  3. המחשבות קופצות ללא שיטה ושליטה
  4. הרגשות גועשים בתוך שנייה
  5. החושים מתחדדים במהירות
  6. היום והלילה מתערבבים בלוז
  7. החיים זה לא בדיוק מה שהם מתכוונים ומתכננים.
כל זה ככה – כי זו מהות ההפרעה שמפריעה להם.
אבל מהצד השני, הם התברכו באינסוף כישרונות ויכולות ותכונות אנושיות, שלעיתים לא ממש מתגלים ולעיתים לא רואים את חשיבותם.
הסביבה לרוב לא ממש מפרגנת להם, וכך היא מפסידה את היופי והאנושיות וכל השפע הזה.

אז אני לקחתי על עצמי אתגר לשחק ״מחפשים (ומוצאים) את המטמון״.

אני לא אוהבת לפספס. לא אנשים ולא הזדמנויות.
גיליתי קבוצה מעולה של אנשים שכל כך כדאי להאמין בהם.
בתהליכים נכונים, עם נגיעה בשכל ובלב שלהם, אפשר לפתוח את קופסת האוצר. אין שמחה גדולה מזו.
דר׳ נעמי וורמברנד
 מאמנת אישית מוסמכת להפרעות קשב
מטפלת CBT

בירור נתיבי טיפול מתאימים

באיזה תחום בחיים שלי כדאי לי להתחיל ולטפל?

הפרעת הקשב משפיעה על כל תחום בחיים. זה איננו מפליא, משום שהקושי להיות קשוב למה שקורה כרגע, הצורך בתנועתיות מתמדת והאימפולסיביות המתפרצת- כל אלה אינם בוחרים לעצמם ״איזורי מחייה״ ספציפיים, אלא מתעוררים לפעולה בשטחי חיים מגוונים.

לדוגמא, ילד עם הפרעת קשב שמתקשה לעצור ומתפרץ ״בלי לחשוב״- יצבור כעסים בקרב חבריו על פליטות הפה שלו, ירגיז את המורים שיגדירו אותו ״חצוף״, כשיגדל יש סיכוי שיסתכסך בקלות עם בת זוגו ויכעיס שוב ושוב את הבוס שלו בעבודה.

ההשפעה המפושטת של ההפרעה, גורמת לבלבול רב בקרב בוגרים עם הפרעת קשב שאמורים להחליט האם ללכת לטיפול ואיזה טיפול לבחור.

מהן ההתלבטויות האופייניות?  האם באמת יש לי הפרעת קשב? או אולי זה סתם תירוץ שאני ממציא כדי להסביר את הכישלונות שלי. האם כדאי לעשות אבחון בגיל שלי, ואם כן, אז איזה אבחון כדאי לעשות?

כיצד אני יכול להתנהל בצורה יעילה ונוחה יותר בשטחי החיים השונים שנפגעים על ידי הפרעת הקשב?

באיזו מידה המצוקות הרגשיות שלי (חרדות, מצבי רוח, מחשבות מטרידות שליליות, דימוי עצמי נמוך ועוד) קשורות בהפרעת הקשב שלי והאם ניתן לטפל בהם?

באיזה תחום בחיים שלי כדאי לי להתחיל ולטפל? בהורות, בזוגיות, בתעסוקה, בתרבות פנאי, בלימודים מהם סוגי הטיפולים שהוכחו במחקר כיעילים להפרעת קשב ומיהו איש המקצוע המוסמך לטפל? שלב ההתלבטות הוא מייגע ולא תמיד יש נקודת משענת. אני כאן כדי לעזור לך להחליט איך להתחיל ולענות במידת האפשר לכל השאלות שהנושא הזה מעורר בך.

מניסיון של אחרים

  • אני בת 52. שנים שאני יודעת ״שיש לי משהו״. אבל אף פעם לא ממש ידעתי מה לחשוב. חברה אחת אמרה לי ש״זה הכל בראש שלך״.  הייתי אצל שני פסיכולוגים ודברתי על מה שמפריע לי, אבל לא ממש קבלתי תשובות.

    עד שיום אחד קראתי כתבה ונפל לי אסימון שאולי אולי יש לזה קשר להפרעת קשב. מכאן התחיל בלגן שלם בראש שלי ולא ידעתי מה נכון לעשות. כמה שיותר קראתי, כמה יותר התבלבלתי.

    למזלי הגעתי לנעמי, שעשתה לי סדר בכל העניינים ובמשך הזמן הבנו ביחד גם מה הטיפול שיכול לעשות לי שינוי לטובה.

    מירה, בת 52, מטפלת בתינוקות
  • צטרפת להמלצות. אני פגשתי את נעמי, עם החיוך הנעים והחיבוק המכיל כשהייתי המזכירה שלה במרכז מהו”ת בסמינר הקיבוצים. ראיתי איך סטודנטים שהיו מבולבלים, מפוחדים ובעיקר לא מאמינים בעצמם מתפתחים ופורחים ומצליחים להביע את היכולות הנהדרות שלהם תודות לליווי שזכו לו מנעמי ומכל הצוות הנהדר שם. ואני זכיתי. זכיתי כי בזכותה עשיתי אבחון והתחלתי להאמין בעצמי ולהבין שאני יכולה! תודה נעמי.

    איזה כייף שפגשתי אותך- יש בך כל כך הרבה טוב והמון אהבה וידע שאת מפזרת סביבך שממש משנה חיים.

    רותם מאייר נשואה +2 ובעלת קריירה מקצועית

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT)

הפרעת קשב בעולם המחשבות והרגשות

העולם שלנו מתאפיין באי ודאות. הקרקע רועדת - אנשים חווים קשיים כלכליים, משברים במשפחה, תחרות בשוק העבודה, ילדים שנחשפים לביקורת ותובענות להישגים, מלחמות וירטואליות ועוד כהנה וכהנה. אין פלא שאנשים מפתחים רגישויות בדמות חרדות, מצבי רוח מדוכדכים, מחשבות שליליות על עצמם, על העולם ועל העתיד לבוא. רבים מפתחים חוסר ביטחון והערכה עצמית שלילית, והתנהגותם נוטה להצטמצם ולהיות מכוונת כדי להפחית את עוצמת האיום והתסכול במקום להתרחב ולהתפתח.

טיפול CBT נועד לעורר את מודעותו של המטופל לעולמו הפנימי, על מחשבותיו השליליות ורגשותיו המציפים, ולאפשר לו לראות את האופן שבו הוויה פנימית זו משפיעה על התנהגותו. הטיפול אמור לעורר סימני שאלה סביב ההנחות שבבסיס המחשבתיות השליליות, ולאפשר התנסות בדפוסי חיים חדשים, יעילים וחיוביים יותר, שאינם נכנעים להנחות היסוד המוטעות.

טיפול CBT הוכיח עצמו כיעיל ביותר גם עבור בעלי הפרעות קשב. רבים מבין בעלי הפרעות הקשב הם אנשים נבונים ויצירתיים, בעלי אינטואיציות חזקות ורגישות בינאישית גבוהה. אולם בצד כל אלה, הפרעת הקשב מביאה איתה במקרים רבים ״מתנות״ אחרות, מטרידות וגורמות סבל. מעבר לכל אי הודאות של כלל החברה, סיפור החיים של בעלי הפרעות הקשב מתאפיין בתסכולים וכישלונות מגיל מאד צעיר, מה שמחריף את התמונה הפנימית השלילית וגורר התנהגויות שמעכבות התפתחות תקינה.

טיפול CBT עשוי לחזק את הביטחון העצמי ותחושת המסוגלות של בעלי הפרעות הקשב ובכך לאפשר להם בחירות התנהגותיות שמקרבות אותם למימוש מטרות וערכים החשובים להם בחיים.

מניסיון של אחרים

  • תמיד חשבתי שאני טיפשה. כי אם לא, אז למה תמיד כולם הצליחו ואני לא? למה תמיד אמרו לי שככה לא יצא ממני כלום? האמת, גם אני חשבתי ככה. שלא יצא ממני כלום!!! שאני לא באמת שווה.

    זה הפריע לי בכל דבר. החלטתי ללכת לטיפול כשיצאתי עם עודד. היה לי ממש נחמד איתו ורציתי את הקשר הזה. אבל כל הזמן היה לי הפחד הזה בראש שהוא עוד רגע יגלה שאני מטומטמת. אז כל הזמן שתקתי. שלא יצאו ממני שטויות. וגם לא היה לי חשק לפגוש את החברים שלו. בסוף הוא נשבר והלך. כמו שצפיתי.

    אז עכשיו, אחרי ה CBT, אני כבר יודעת לפחות שלהיות מטומטמת זה לא ממש העניין שלי. עדיין יש לי פחד מלהיחשף, מחשבות של חוסר ערך. אבל אני כבר יודעת מה לעשות כשזה מתחיל לקפוץ לי שוב למוח. יש לי מחשבות חדשות שמצאתי (זה לא היה קל אבל שווה) ואני משתמשת בהן במקום האלה שמשגעות אותי.

    אני מרגישה בוגרת יותר עכשיו. וגם מרגישה שיש לי הרבה מה לתת. וזה עושה אותי הרבה יותר בטוחה, גם בדייטים. ויש לי עוד דברים שאני רוצה להמשיך ולקדם.

    עינת, בת 23, סטודנטית לכלכלה

אימון (קואצ’ינג)

לזהות את המטרה שלי, לשאוף אליה ולהתמיד בנתיב עד להשגתה.

אימון הוא למעשה מסע משותף בין המתאמן (מי שמבקש את הסיוע) לבין המאמן (מי שנותן את הסיוע).

המתאמן זקוק ליד מלווה בהצבה של מטרות שחשובות לו ובהתמדה בפועל כדי להגשים מטרות אלה. בוגרים בעלי הפרעות קשב מוותרים לא פעם על חתירה להגשמת מטרות. הם כבר נואשו מלהשיג אותם. איפושהו בדרך זה לא מתקדם, זה נתקע.

לעיתים המטרות אינן מציאותיות, לעיתים הקשיים בדרך גדולים מדי והם אינם יודעים לעקוף אותם ולמצוא להם פתרונות. התוצאה - ״החיים קורים להם״, אין כיוון ברור.

הדברים נראים כאילו קורים במקרה או בדרך מזל. אין תחושת שליטה על מהלך החיים. האימון נועד להחזיר את תחושת השליטה, את היכולת לעשות בחירות הגיוניות ולפעול בנחישות וביעילות להשגת היעדים.אנשים רבים עם הפרעות קשב זקוקים לליווי בתהליך כזה. החשש מהכישלון, חוסר המודעות לכוחות ולמגבלות, ההסתרה, האנרגיות התנודתיות, הקושי להתמקד ולהתמיד - כל אלה ואחרים הם מכשלות אופייניות, שניתן לצמצמם במידה רבה על ידי ליווי של איש מקצוע. אותו איש מקצוע חייב להבין היטב את עולמם התפיסתי וההתנהגותי של בעלי הפרעות הקשב ולהכיר דרכים מועילות לשפר את התפקוד שלהם במסע להגשמת המטרות.

מניסיון של אחרים

  • כבר 3 שנים שאני רוצה להחליף עבודה. אני חוזר בערב מהעבודה סחוט, לא כי זה כל כך קשה לי, אלא כי זה משעמם נורא. ואני יודע שאני יכול יותר, ורוצה שיהייה לי מעניין. וגם זה לא משהו מבחינה חברתית שם. מנוכר כזה.

    כל פעם שאני מחליט לעשות משהו, אני מתייאש עוד לפני שהחלטתי. בסוף הציעו לי ללכת לאימון. אני רק מצטער על כל השנים של הבזבוז שנזכרתי רק עכשיו. ביחד עם המאמנת שלי בנינו תוכנת ממש מסודרת על איך לחפש עבודה, ואפילו מתי אני מתקשר לאן. כי אני שונא להתקשר ודברים כאלה. הבנתי שבכלל אני צריך עבודה עם אנשים כי יש לי כאלה אינטואיציות לאנשים והחלטתי שתחום המכירות זה מעולה בשבילי – גם להסתובב וגם לפגוש המון אנשים.

    המאמנת שלי היתה אתי בכל צומת והתקדמנו בזהירות, כי אני תמיד רגיל להתנפל על הדברים ואז נופל. היום ממש נחמד לי בעבודה אבל כבר שואף בקרוב להמשיך הלאה. להתקדם עוד

    ירון, בן 38, עוסק בשיווק מוצרים אקולוגיים
  • סיימתי היום טיפול של שנה שבמהלכו הבנתי שהפרעת קשב לא מגדירה אותי, מה שאומר שהמצב שלי לא גרוע כמו שאני חושבת. קבלתי כלים להתמודדות עם ההפרעה ולמדתי שלפעמים היא גם יכולה להיות יתרון. הבנתי מה המגדלור שלי ובניתי תוכנית עם יעד ברור יותר.

    ברגע שהיה יותר פוקוס לגבי היעד, התחלתי להבחין בין עיקר וטפל בחיים שלי, מה נכון ומה לא נכון.
    התחלתי לדבר ולהיות כנה, למדתי  שהכנות עם עצמי היא עדיפה על ״להיות בסדר״ כל הזמן. בסופו של דבר זה הוביל לזה שאני יותר כנה לא רק עם עצמי אלא גם עם אחרים ואז הכל נהייה הרבה יותר פשוט.

    מצחיק שבאתי בכלל כדי לפתח עסק של בישול אבל הבנתי שאני בעצם מוזיקאית בכל רמ״ח אברי. וזה הוביל אותי ליצור ולפעול להשגת היעד הזה.
    פעם ראשונה אני מרגישה שמתחילה להיווצר זוגיות מהסוג שתמיד רציתי.

    הדר נחמיה, בת 28, מוזיקאית
  • הגעתי לנעמי לאחר הבנה שהגיע הזמן להתקדם קדימה לאחר תקופה ארוכה של תקיעות בכל נושא אפשרי בחיים. בהתחלה הייתי מאוד סקפטית כי בעבר הייתי אצל כמה מטפלים שהגדירו את עצמם כמומחים ל- ADHD אך ממש לא התחברתי אליהם או הרגשתי שנותנים לי את מה שאני רוצה לקבל.

    לאחר חיפוש אינטרנטי למזלי הגעתי לנעמי. בפגישה הראשונה הבנתי אוקי האישה הזאת מבינה מה היא אומרת אני אתן לזה צ’אנס אחרון.

    אני הגעתי מאוד מודעת לבעיות שלי וידעתי שאני מחפשת הכוונה וכלים שיעזרו לי לצאת מהתקיעות,

    בזכות הידע הנרחב והטאץ’ המיוחד שיש לנעמי לאנשים קיבלתי את מבוקשי.

    כבר כמה שנים שאני עושה תהליך של שינוי עצמי ופשוט בפגישות שלי עם נעמי קיבלתי את הפוש האחרון לסגירת כל הקצוות – קיבלתי את הציפוי שהיה לי חסר ליצירת העוגה.

    שיר, 34, גבעתיים

יעוץ והכוונה לזוגות והורים

לנווט בתוך המשפחה והזוגיות בצד הפרעת הקשב

הפרעת קשב של אחד מבני המשפחה או יותר - זה עניין של כל המשפחה. משפחה היא מערכת של חיבורים הדדיים בין כל השותפים. כל תפיסת עולם, פרץ רגשות או התנהגויות יומיומיות של כל אחד מחבריה, משפיעים בדרך גלויה או סמויה על האחרים.

לדוגמא, הורה עם הפרעת קשב יתקשה לארגן בבקר את הילדים שלו לבית הספר, שהרי הוא עצמו מתקשה להסתדר בצורה יעילה עם כל המשימות שלו. ילד עם הפרעת קשב שאיננו מוכן להכין שיעורים, מגייס את כל המשפחה לנסות ולעזור לו ובדרך כלל הדבר גורר מריבות וכעסים מצטברים. בן זוג עם הפרעת קשב עלול לעורר מועקה אצל בן הזוג השני, שמרגיש לעיתים שכל האחריות נופלת עליו ואין לו על מי להישען.

אלה רק מעט מהדוגמאות למה שקורה בתוך משפחות וזוגות עם הפרעת קשב.

אבל זו אינה גזירה משמיים. ניתן לשחרר פלונטרים, להביא למודעות את תגובות השרשרת שיוצרות מעגלי תסכול, לחפש דרכים להתמודד עם חיי משפחה בעזרת כוחות ומוטיבציות חיוביות שטמונות בכל אחד. לרוב, קשה לעשות את זה לבד, יש צורך בעין מבינה, רגישה ונטולת פניות שמסתכלת וחושבת מבחוץ.

מניסיון של אחרים

  • “הדבר שהכי הפריע לי כשהגעתי לטיפול זה התפרצויות הזעם של אשתי. אם היא לא תפסיק עם זה, אני הולך! ככה הודעתי לה אינספור פעמים, אבל אף פעם לא עשיתי את זה. רק פעם אחת יצאתי מהבית בסערה לכמה שעות, אבל חזרתי כי אני לא רוצה לאבד אותה. בקיצור, לא לבלוע ולא להקיא, כמו שאומרים. כי באמת יש בה את הדברים שאני מאד אוהב. אבל פתאום היא כאילו מתהפכת ונכנסת לעצבים ואז הפה שלה… עדיף שלא אתן דוגמאות. ואז בערך אחרי רבע שעה, כאילו לא היה כלום. היא שוב מחייכת. היא התנקתה, אבל אני שוב התמלאתי באותה טינה וכעס על זה שהיא לא שולטת בעצמה. מה היא חושבת לעצמה! שהיא תזרוק וזהו? הכל נגמר? אני חושב שהלכתי לטיפול כדי להציל את הקשר שלנו. היא לא רצתה לבוא. אבל אני פתאום הבנתי איך זה קשור לקושי שלה לווסת את הרגשות ולשלוט בדברים שהיא אומרת ולמדתי להגיב לזה הרבה יותר מתאים. להגיב מבפנים – יותר בהבנה וחמלה ולהגיב מבחוץ – בצורה שקטה ולשים גבולות. זה עוד לא הכי מסתדר, אבל יש ממש שיפור. מקווה שאולי בהמשך היא גם תבוא אתי לטיפול, וגם אם לא, אני כבר בכל מקרה לא מתכוון לעזוב”.

    אלדד, בן 41, נשוי פעם שניה, קיבוצניק
  •  
    ״אנחנו כבר שנים ביחד והוא עדיין חושב שהוא ישנה אותי, כלומר את ההפרעה שלי. אם לא בטוב, אז ברע. הוא חושב שאם ימשיך לנדנד ולהעיר בסוף הנס יקרה וההפרעה שלי תעוף ממני לנצח.״

    באמת, אחד המכשולים בזוגיות עם הפרעת קשב, הוא חוסר היכולת של בן הזוג (ללא ההפרעה) לקבל את ההפרעה, להבין את השלכותיה וגם להשלים עם זה שהיא כאן לתמיד. שאי אפשר לשנות אותה. שבת הזוג היא היחידה שיכולה להחליט אם היא רוצה לגייס לעצמה עזרה ולנסות לשפר את ההתמודדות שלה עם ההפרעה. וגם אז, ההפרעה לא תפרח. מכסימום היא תיכנס לשליטה טובה יותר ותטריד הרבה פחות.
    אני מאמינה שבן הזוג ללא ההפרעה מפחד להשלים עם העובדה הזו. מפחד שאם לא יצליח להכניע את ״המטרד״, הוא יהייה ״הקורבן הנצחי״ שלה. לכן, לתפיסתו, הוא צריך לקחת פיקוד ולהפוך את הקערה על פיה, להכניע את הסימפטומים.
    ואני אומרת: קערה הפוכה היא קערה ריקה, נטולת תוכן. נטולת נשמה. במקום זה, אולי כדאי לאחוז את הקערה בכבוד, לסייע לבת הזוג למלא אותה בתחושת מסוגלות ובכלי התמודדות פרקטיים, ולמצוא את הדרך הזוגית עם הרבה הבנה הדדית ואהבה

    מונולוג, אשה בת 38 עם הפרעת קשב